מדי חודש דצמבר, כולנו חוטאים. אנחנו יודעים שמדובר בפצצת קלוריות מתקתקת, ובכל זאת לא יכולים להימנע מהמתוק הזה,
מהבצק הממכר ומהריח הנפלא שנודף ממגש סופגניות טריות.
פשוט אי אפשר לעמוד בפניהן. מה גם שמשנה לשנה הסופגניות הופכות יותר ויותר אטרקטיביות ומשוכללות:
לא רק בצק שמרים זרוע אבקת סוכר עם ריבת תות פשוטה, אלא סופגניות במבחר מילויים מגוון, לעתים יצירתיים עד טירוף:
קרם שמפניה, מלבי ואפילוגבינה מלוחה, ואפילו בציפויים מעוטרים
(והגדילו לעשות רולדין שהוציאו קטלוג מצולם של ליין הסופגניות החדש שלהם לקראת החג, חגיגה לעיניים ממש!)
וכדי להצדיק את החטא, נוצרו סופגניות מקמח מלא, סופגניות באפייה ולא בטיגון, סופגניות ללא גלוטן
ואפילו "סופגניות דיאט" נטולות סוכר.
אז איך אפשר לומר להן לא?
סופגניות – מסמלי חג החנוכה
חובבי הבריאות מנסים להכין סופגניות בתנור, ללא הטיגון בשמן, אולם מעבר לכך שהטעם אינו זהה,
הרי שסופגניות אומצו כמאכל החג בדיוק בגלל הטיגון בשמן!
בחג החנוכה נוהגים לאכול מאכלים רוויי שמן כמו סופגניות ולביבות,
היות והשימוש בשמן להכנתם מזכיר את נס פך השמן,
שהספיק להדלקת המנורה בבית המקדש במשך שמונה ימים.
הסופגניות המסורתיות עשויות מבצק שמרים, שלאחר תפיחתו מטוגן בשמן,
אולם רבים גדלו על גרסה עממית אחרת של הסופגניות:
סופגניות ללא שמרים, המכונות סופגניות אשל. אלו הן סופגניות חלביות, העשויות מאשל או לבן,
בהכנה מהירה שאינה כרוכה בהתפחה. צורותיהן אינן עגולות וסימטריות כשל סופגניות רגילות,
אלא משונות וקטנות יותר.
סופגניות סגפניות - רגע של עברית
במשנה קוראים לה בכלל "סופגנין". ביאליק את המילה "אספוג". את המילה "סופגניות" הציע לראשונה חוקר העברית דוד ילין
בסוף המאה ה-19. האקדמיה ללשון חשבה שבלשון יחיד ראוי להגיד "סופגנית",
אבל בסוף הלשון המדוברת ניצחה וה"סופגנייה" הפכה לעובדה מוגמרת.
המשותף לכל המילים הוא השורש ס.פ.ג – היות ובצק השמרים הוא ספוגי ורך,
ואפשר לסחוט אותו מחלק מהשמן (הרי לכם דרך לחסוך כמה קלוריות!).
סופגניה - לא רק בישראל!
רק אנחנו קוראים להן סופגניות, אך מאכלים דומים קיימים במקומות רבים ברחבי העולם, תחת שמות אחרים.
המוכרות ביותר לנו הן כמובן הסופגניות האמריקאיות, הדונאטס.
פיסת התרבות האמריקאית הזו הפכה לידועה בעולם בזכות מעריץ סופגניות צהוב אחד, ושמו הומר סימפסון.
בגרסה האמריקאית, הסופגניות הן טבעתיות ובאמצען חור, ולרוב הינן בעלות ציפוי כלשהו (שוקולד, זיגוג סוכר וכו').
על אף שהן מזוהות באופן מובהק עם ארצות הברית, המקור של סופגניות אלו הוא כנראה בכלל במתיישבים הולנדים
שהביאו אותן עמם ליבשת החדשה.
ההולנדים נותרו חובבי סופגניות גם בימינו. לגרסה שלהם לסופגניות קוראים בשם החביב "אוֹליבּוֹל", וגם הן נאכלות בדצמבר
(לכבוד חג המולד וראש השנה האזרחית). את הריבה מחליפים ענבים וצימוקים, ולפעמים גם חתיכות תפוח.
מוכרות יותר הן הסופגניות המרוקאיות, הספינג'. כמו לדונאטס, גם להן יש חור באמצע, והן נאכלות עם סוכר או דבש.
סופגניות כמעט זהות לגרסה היהודית הן הסופגניות הגרמניות, ה"ברלינר".
צורתן כשל סופגניות לחנוכה, מלמעלה מפוזרת אבקת סוכר,
וגם להן מזריקים ריבה.
כאמור, אי אפשר לעמוד בפניהן. עד כדי כך שבכל רחבי העולם יש גרסאות שונות ומשונות לסופגנייה המוכרת,
מבצק טעים וממכר המטוגן בשמן: צ'ורוס בספרד ובדרום אמריקה, זלבייה בתימן, לוקומריס ביוון, פא קונג קו בתאילנד, ועוד ועוד.
כי לא צריך אמתלה של חג כדי ליהנות מהטעם הנפלא והמשמח של סופגנייה טובה באמת.
רוצים סופגניה טעימה? מחפשים להזמין ארגז סופגניות להביא למשרד, לבית הספר או לגן של הילד הקטן?
סקרניים לדעת איזה סופגניות חדשות יש לנו להציע לכם? (מיני סופגניות! סופגניות במלית קרם מלון אלכוהולי!)
קפצו לבקר אותנו או צרו עימנו קשר ואנו נשמח לשמח אתכם!
וכמוכן, איך אפשר להפרד בלי איזה שיר חנוכה נחמד מהניכר? בבקשה...
ושיהיה לכולכם חג אורים שמח וחנוכה מאושר וחמים!